תאונת דרכים שהוכרה כתאונת עבודה
תושב העיר פונה לעו”ד ניסן מנו, מנהל פורום בתחום רשלנות רפואית ונזקי גוף, בשאלה: ”לפני מספר שנים הייתי מעורבת בתאונת דרכים שהוכרה כתאונת עבודה ע”י ביטוח לאומי. בזמן התאונה הייתי בעלת עסק עצמאי בתחום אומנותי-עונתי. בעקבות הפגיעות הפיזיות נפגעה קשות רמת הביצוע של עבודותיי ועקב כך הפסדתי מעונה לעונה יותר ויותר לקוחות. למרות שהייתה ירידה ברמת..” להמשך קריאה- כנסו
תאונת דרכים שהוכרה כתאונת עבודה
עו”ד ניסן שלום, לפני מספר שנים הייתי מעורבת בתאונת דרכים שהוכרה כתאונת עבודה ע”י ביטוח לאומי. בזמן התאונה הייתי בעלת עסק עצמאי בתחום אומנותי-עונתי. בעקבות הפגיעות הפיזיות נפגעה קשות רמת הביצוע של עבודותיי ועקב כך הפסדתי מעונה לעונה יותר ויותר לקוחות. למרות שהייתה ירידה ברמת השתכרותי בין עונה לעונה (לפני ואחרי התאונה) בוחרת חברת הביטוח לפרוס את הכנסותיי על פני שנה ולפצות אותי בהתאם, כאשר הם מתייחסים אל הפגיעה בתפקוד כנכות שניתנת לערעור, ואל עבודתי כאל עבודה רגילה ולא כאל אומנות. א. האם יש הגדרה כלשהי למעשה אומנות וירידת כושר בחוק ב. האם יש התייחסות בחוק לעבודה עונתית ג. מאחר שלא עברתי ועדה רפואית בביטוח לאומי, האם יכולה חברת הביטוח של הרכב לחייב אותי לשלם עבור מומחים רפואיים מטעמה, שתפקידם יהיה לקבוע את אחוזי נכותי? ד. באיזה אופן מפצים על סבל וכאב? אשמח לכל אינפורמציה אקטואלית נוספת בנושא שתעזור לי לקבל החלטה האם לקבל את הצעת הביטוח המגוחכת לפיצוי או ללכת איתם למשפט.
תשובתו של עו"ד ניסן מנו- מנהל הפורום
שלום רחל,
שלום, אני שמח על שאלתך כי היא ממחישה את העובדה שללא ייצוג משפטי חברות הביטוח עושות כל העולה על רוחן כדי "לחסוך" על חשבון הפצועים. ראשית, כשבתי משפט פוסקים פיצוי עבור אובדן כושר השתכרות לעצמאים הם לוקחים בחשבון תנודות של העסק על פני כמה שנים לפני הפציעה וכמה שנים לאחר התאונה. כך שאם רואים עליה בהכנסות מדי שנה לפני התאונה ולאחר התאונה אין עליה שכזו אז בית המשפט יפסוק פיצוי על אובדן העליה בשכר - פגיעה בפוטנציאל השתכרות. כמו כן, אם יש כמובן ירידה בהכנסות אז פוסקים את ההפרש בין ההכנסה שלפני התאונה לאחריה. לעניין הטענה של חברת הביטוח כי את יכולה להמשיך לעבוד בעבודה רגילה ולא כאומנית טענות אלן נדחות על ידי בתי המשפט לא אחת. המטרה של הפיצוי על נזקי גוף היא השבת המצב לקדמותו אלמלא התאונה ואם את לא יכולה להמשיך לעבוד כאומנית אז יש לפצות על כך, בשפה המשפטית קוראים לכך "נכות תפקודית" כלומר הנכות מפריעה לתפקד בעבודה שלפני התאונה. הדוגמא הקלאסית שבתי המשפט מציינים בפסקי הדין היא דוגמת הפסנתרן שנפגע באצבעות ולא יכול להזיז אותם ולא יכול יותר לעבוד כפסנתרן. לכאורה, יכול לעבוד בעבודה אחרת, אבל כיוון שהמטרה שלנו להחזיר את המצב לקדמותו אז בוחנים אם הוא יכול לחזור לעבוד בעבודה שעבד לפני התאונה, ואם לא אז הנכות שלו תפקודית ויקבל את מלוא הפיצוי. לעניין הטענה של חברת הביטוח כי עלייך לשלם למומחים רפואיים כדי שיקבעו את אחוזי הנכות - טענו זו אינה נכונה! בתביעות אלו בית המשפט ממנה מומחים רפואיים מטעמו וקובע שחברות הביטוח ישלמו למומחים ולא הפצוע! אין כל קשר לזה שלא עברת ועדה של ביטוח לאומי ובתי המשפט והחוק לא מחייב את הנפגע לעבור ועדה של ביטוח לאומי ( אלא אם הנפגע בוחר לעשות זאת). לכן, אחוזי הנכות שקובעים המומחים הם לב ליבה של תביעה שכזו וחברות הביטוח יעשו הכל כדי למנוע מינוי של מומחים. אחוזי הנכות שקובעים המומחים יש להם הפשעה קריטית על הפיצוי כולו, משום שאת אחוזי הנכות מציבים בנוסחה לחישוב של פיצוי עבור פגיעה בכושר השתכרות בעתיד וכאב וסבל. כך, ככל שאחוזי הנכות יותר גבוהיים כך הפיצוי עבור הפסדי שכר בעתיד הוא יותר גבוה. באופן דומה, ככל שאחוזי הנכות הם גבוהיים כך הפיצוי על כאב וסבל הוא גבוה ולהיפך. לכן, המטרה של חברות הביטוח "לחסוך" ולא למנות את המומחה הרפואי והן ממש "שמחות" כשפונים אליהם נפגעים באופן עצמאי ללא ייצוג משפטי. ולפי מה שאת מספרת את דוגמה ממשית לכך. אם יש שאלות נוספות אשמח לענות. אפשר לשמוע עוד פרטים בראיון בנושא פיצוי לנפגעי תאונות דרכים שמצורף כאן- קישור לראיון.
בברכה,
עו"ד ניסן מנו.
יש לכם עוד שאלות לניסן מנו עו”ד - רשלנות רפואית ונזקי גוף? כנסו!
0502375955 www.mano-law.co.il
