חיפוש
 
לדף הבית >>     פרשת השבוע >>

מספר ושם – ד”ת עם שיר לפרשת במדבר

 

]הרשימה מצויה בפרשת מסעי, הפרשה האחרונה בספר במדבר, פרק ל”ד, ט”ז-כ”ט. יעיד כל מי שמצוי בבית הכנסת בקראת התורה כי השם קְמוּאֵל בֶּןשִׁפְטָן, מצלצל פחות מוכר מאשר אֱלִישָׁמָע בֶּן עַמִּיהוּד. שניהם נשיאי שבט אפרים, אלישמע בפרשתנו, וקמואל בפרשת מסעי

 

סקר קצר בין המורים והמורות: האם בשיעור אתם קוראים שמות? ואם כן, האם תחילתו, בסופו – או תוך כדי תנועה? האם קריאת השמות, במידה ומתקיימת, היא טקס פורמלי יבש, לצורכי רישום ותיעוד בלבד, או שאתם מנסים לשלב בה גם התייחסות נוספת, ממטלות לימודיות ועד הזדמנות לפנות אל התלמיד, להביט ולראות, ממש כך, בפנים של כל אחד ואחת מן התלמידות והתלמידים, לראות אותו ולו לרגע קט, ומדי פעם להעיר הערה על התסרוקת החדשה או על עייפות הניכרת מבין ריסי העיניים.

ומי שאינו מורה, שיפשפש בזיכרונותיו מימי בית הספר, וישאל מהכיוון השני את אותן שאלות – מה מטרת קריאת השמות בעיניו, והאם הוא כתלמיד, הרגיש שסופרים אותו, על כל המשתמע מכך. גם בצבא יש ספירה, ובאופן די אובססיבי, החניך התורן היה מגיש רשימת מצ"ל,[1] ובו בדרך כלל סיכום מספרי של הנוכחים מתוך חיילי מחלקה, והסבר על הנעדרים, מי בתורנות, מי בשמירה, מי חולה וכן הלאה. אם לבית הספר וטיוליו, ישנן שתי אסכולות בכל פעם שמתחילים לנסוע שוב, יש הסופרים את מספרהתלמידים באוטובוס ומשווים למה שאמור להיות, ויש המתעקשים על קריאת שמות ומענה וזיהוי של כל תלמיד שנמצא.

***

המשנה קוראת לספר אותו אנו מתחילים לקרוא השבוע, "חומש הפקודים", וידועה השאלה מה ראתה התורה להקדיש פרקים ופרשיות שלמות לפרטי הפרטים של המפקדים של בני ישראל במדבר. ברצוני להצביע על כך שתיאור המפקדים בתורה מבטא שתי מגמות שונות אשר מוגדרות בביטוי החוזר ונשנה 15 פעמים בפרשתנו: בְּמִסְפַּר שֵׁמוֹת.

המספרים המופיעים בפרשתנו הם: 46,500; 59,300; 45,650; 74,600; 45,400; 57,400; 40,500; 32,200; 35,400; 62,700; 41,500; 53,400. והסכום הכולל: 603,550. לא כולל לויים. בהמשך מופיעים גם מספרי הקבוצות לפי סדר החנייה והנסיעה במדבר, המכונות דגלים, בכל דגל שכזה היו שלושה שבטים. חוזרים על המספרים של השבטים הבודדים ומוסיפה את סכום הביניים של כל ’דגל’, לדוגמא: 46,500 + 59,300 + 45,650 = 151,450. נחסוך לכם את החזרה ונסתפק במספרים של שאר הדגלים: 186,400; 108,100; 157,600. ושוב חוזרים על המספר המסכם: "כָּלפְּקוּדֵי הַמַּחֲנֹתלְצִבְאֹתָםשֵׁשׁמֵאוֹת אֶלֶף וּשְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת וַחֲמִשִּׁים". (603,550).[2]

אני מניח שהפיסקה הקודמת לא הייתה מהפיסקאות המעניינות ביותר שיצא לי לכתוב במסגרת פרשנות התורה, (בלשון המעטה). יתרה מזו – מי שיקרא אותה ואף אם יתעמק בה, כמעט לא ימצא בה משמעות כשלעצמה, להוציא, אולי המספר הכולל של הגברים המוגדרים "כל יוצאי צבא בישראל", מעל גיל 20 – שיצאו ממצרים. מה שנותן סדרי גודל על יציאת מצרים, ומעמד הר סיני. בשאר ההקשרים של המספרים וסיכומיהם, כבר כתב ידידי יוני גנוט: "אל תדבר במספרים,מספרים אינם אומרים דבר, מספרים יש לכולם".

***

והנה כמה עובדות על השמות המופיעים בפרשתנו: "שְׂאוּ אֶתרֹאשׁ כָּלעֲדַת בְּנֵייִשְׂרָאֵל" - בני ישראל הם הכינוי הרווח בתורה לציון העם כולו, בתרגום לעברית בת-זמננו (ישראלית...) זה משהו כמו ’היהודים’ או ’העם היהודי’. ואולם למעשה מדובר בשם המשמר את היותנו כולנו צאצאים של אב אחד קדמון, ישראל אבינו, הלא הוא יעקב. הכינוי "בְּנֵייִשְׂרָאֵל"משמר את היותנו משפחה אחת באופיינו, גם כאשר התרחבנו והפכנו לעם שלם, גוי גדול.

"וְאֵלֶּה שְׁמוֹת הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר יַעַמְדוּ אִתְּכֶם" – התורה מצרפת אל משה ואהרון אנשים נוספים, אחד לכל שבט, על מנת שהספירה לא תהיה רק ממלכתית- מנהלתית, אלא יהיה בה מימד יותר שבטי-משפחתי. שמותם של נציגי השבטים, הנשיאים, מפורט בפרשה שלנו פעמיים, ומופיעים פעם שלישית ורביעית בפרשת נשא. אנשים כמו אֱלִיצוּר בֶּןשְׁדֵיאוּר (נשיא שבט ראובן) או גַּמְלִיאֵל בֶּןפְּדָהצוּר (נשיא מנשה), זכו ששמם המלא יופיע בתורהארבעפעמים. למרות שכל שאנו יודעים עליהם הוא שהשתתפו במפקד, והביאו קרבנות בחנוכת המשכן. לשם השוואה,הנשיאים שהכניסו את בני ישראל לארץ בתום המסע בן 40 השנים, כבשו את הארץ וחילקו אותה לנחלות היסטוריות שעיצבו את גורל העם והשבטים במשך כל ימי הבית הראשון, וקיימות בתודעת עמנו עד עצם היום הזה (גוש דן והרי נפתלי כדוגמא בלבד)–שמותם מופיעים בתנ"ך רק פעם אחת בלבד.[3]דוגמא מקראית לכלל של: לא פרסמת לא עשית.

הנשיאים של פרשתנו ברובם, אינם מוכרים בהקשרים אחרים, אך השמות של חלקם בוודאי בעלי משמעות עבורנו: אֱלִיצוּר הוא שמה של אגודת ספורט דתית, שכותב שורות אלו היה נמנה על שורותיה בימי נעוריו, קבוצת אליצור שומרון בכדורסל, יש להודות ביושר, לא הותירה רושם רב בתחום הספורטיבי, ולא עליה הייתה גאוות אליצור בן שדיאורקשישא, נשיא ראובן. לעומת זאת קבוצות כדורסל הנשים של אליצור רמלה, זכתה פעמים רבות באליפות המדינה, ולפני שמונה שנים אף הביאה לנו את גביע אירופה!

מה רע עשה לנו שְׁלֻמִיאֵל (נשיא שמעון), ששמו הפך לסמל לאדם לא יוצלח? ;נְתַנְאֵל (נשיא יששכר), הוא שם מוכר מאוד ונפוץ [ומקביל בעצם לשם נתניהו, חשבתם על זה?]. ;על לובה אֱלִיאָבשמעתם? שם משפחתו לקוח מנשיא זבולון, ומי שנוסע בצומת עַמִּיהוּד, שיוקיר תודה לאבא של נשיא שבט אפרים. רבן גַּמְלִיאֵל מעצב סדרי התפילות בבית הכנסת ומשקם האומה לאחר חורבן בית שני, נטל את שמו מנשיא מנשה, וכך ניתן להמשיך.


המשך... / מספר ושם –ד"ת עם שיר לפרשת במדבר תשע"ט

שבט אחד זכה לשני נשיאים: לִבְנֵי יוֹסֵף: לְאֶפְרַיִם -אֱלִישָׁמָע בֶּןעַמִּיהוּד; לִמְנַשֶּׁה - גַּמְלִיאֵל בֶּןפְּדָהצוּר. מה שמזכיר את הבטחת יעקב לבנו יוסף בסיום ספר בראשית: כי בניו, אפרים ומנשה, יהיו (שבטים) כמו ראובן ושמעון. והנה זה פלא, למרות ההכפלה, אנחנו נשארים על מניין של שנים-עשר שבטים, כי שבט לוי נספר בנפרד. ברשימות בתנ"ך שבהם כן נכלל שבט לוי –יתייחסו לשבטי יוסף כשבט אחד, המספר 12 שבטים תמיד יישמר.                   

אחרון חביב, שמו של אחד הנשיאים מצלצל לנו בוודאי מוכר: נָשִׂיא לִבְנֵי יְהוּדָה, נַחְשׁוֹן בֶּןעַמִּינָדָב. ובכן, מי לא שמע על נחשון, שעל פי המדרש המפורסם (שלא מופיע בתורה!) החל להיכנס ראשון לים סוף עוד לפני שהים נקרע, והיה החלוץ לפני המחנה שבעקבות מסירותו זכו כל העם לעבור במים. "נחשון", "נחשונים", "נחשוניות" הפכו ברבות הימים לכינוי לחלוציות, ראשוניות והעזה. מבצע נחשון, יש להזכיר בערב יום ירושלים, היה מבצע נועז בתש"ח לכיבוש הדרך אל העיר, ועל שמו נקרא קיבוץ שנוסד עם קום המדינה בבסיס היציאה לדרך לכיוון הבירה – באזור לטרון. ובכן, מסתבר שכבר בתנ"ך עצמו, נחשון בן עמינדב איננו מופיע רק בפרשתנו כמו שאר הנשיאים. בפרשת שמות, כמה סמלי, מוזכר שהוא היה אח של אלישבע, שהתחתנה עם אהרן, ומכאן שהוא ’משפוחה’ של אהרן ומשה. זאת ועוד, במגילת רות אותה נקרא בחג השבועות, מופיע שמו של נחשון כאחת החוליות בשושלת המפוארת המתחילה בפֶּרֶץ (בנו של יהודה) ממשיכה לאורך הדורות דרך: וְעַמִּינָדָב הוֹלִיד אֶתנַחְשׁוֹן, וְנַחְשׁוֹן הוֹלִיד אֶתשַׂלְמָה, וְשַׂלְמוֹן הוֹלִיד אֶת-בֹּעַז" ... ומגיעה עד: וְיִשַׁי הוֹלִיד אֶתדָּוִד. הלא הוא דוד המלך.

***

אז מי אתם לסיכום, אנשי השמות או אנשי המספרים?
האם חשובים לכם רק הסכומים המספריים
של מצבת כח האדם העומדת לרשותכם,
או שאתם טורחים גם להתעכב על השמות
להביט בפרצופים, לחשוב על ההקשרים הבין-דוריים
על המשמעויות המעניינות שנחשפות שוב ושוב
כאשר אנו מתעניינים בשמות ובסיפור העומד מאחריהם.
התורה רומזת לנו שוב ושוב לאורך פרשת המפקד
תספרו אם הדבר נחוץ לכם, אבל תמיד תספרו שמות
בְּמִסְפַּר שֵׁמוֹת - תספרו בני אדם.

השיר "ואלה שמות" הוא שיתוף פעולה מדהים וגאוני במפגש פיסגה של שלושה ענקי זמר: עלי מוהר, יוני רכטר ואריק אינשטיין. שיר המוקדש למונדיאל של 1990. ולמרות זאת הוא קצבי מיוחד ומעניין, בוודאי עבור מי שהתעניין בכדורגל באותה תקופה. אריק, שעסק רבות במספרים של הספורט וידע אותם על בורים בעל פה בבקיאות מדהמה, מקדיש את השיר דווקא לא לתוצאות ולסטטיסטיקות, אלא דווקא לשמות השחקנים: בגרומי, ברז’י, אנצ’לטו, דונדוני... עד כאן אני זוכר בעל פה.

מילה שהמובן המקורי שלה – מצבת לוחמים – כבר נשתכח, ומשתמשים בה בספירה של חיילים בכל הקשר שהוא, בעיקר בזמן הטירונות.

]מפקד הלויים מופיע בסוף פרשתנו וממשיך לפרשה הבאה נשא. וכן מספר הבכורות, לא נעסוק בכך ברשימה זו.

]הרשימה מצויה בפרשת מסעי, הפרשה האחרונה בספר במדבר, פרק ל"ד, ט"ז-כ"ט. יעיד כל מי שמצוי בבית הכנסת בקראת התורה כי השם קְמוּאֵל בֶּןשִׁפְטָן, מצלצל פחות מוכר מאשר אֱלִישָׁמָע בֶּן עַמִּיהוּד. שניהם נשיאי שבט אפרים, אלישמע בפרשתנו, וקמואל בפרשת מסעי.

ברגומי בארזי אנצ’לוטידונאדוני, 
קאניג’הבורוצ’אגהבאסוואלדומראדונה, 
רינקון, רדין, איגוארן, אסטראדהוהיגיטה, 
בוצ’ר, פארקר, ווקר פירס 
רובסוןגסקויןשילטון. 
אנדרינואה, אילרויה, ואסקז, פרנצ’סקולי, 
זנגהקלינסמןמגנוסוןגלואוסילאסברולין. 

ואן-טיחלן, ואן-ברוקלן, ואן-שחיף, וים קיפט, ואן באסטן, 
מקויסט מקליש מקסטייומלפאס, מקינלי, ג’ונסטון 
רובן פאס ורובן סוסה, רובן פררה, 
דה ליאון, דומינגז, פרדומו והררה 

ברנקו, דונגה, אלמאו, ריקרדווקארקה, 
ויטסחה, קומאן, חוליט, אלסמנדיופונסקה 
חידיאטולין, אליניקוב, זבארובופרוטאסוב, 
באלבו, ג’וסטי, אובה ביין, קונחווקיאסו. 
אסקובארואלואארזואולרטיקוצ’אה, 
סלינאס מיצ’ל בוטרגניווזוביזרטה, 
הסלררויטראוגנטלרפלרוליטברסקי, 
מקנקי מילה ליטובצ’נקודברבולסקי. 

דה-נאפולי, מלדיני, דאג’וסטיני, קרנאבלה, 
ג’יאניני, פרי, באג’יו, וסרנה וויאלי, 
מורבצ’קקוביקקנופליצ’קוסקוראביהסקורר, 
שידי קסקרינו, קווין מוראן ופט בונר, 
סטויקוביץוקטאנץוסוסיץ - וויוביץ, 
סטונטון, מוריס סטייפלטוןאוליריויליאן, אולדריג’. 

דה-מול-דה-וולף, יאןקולמאנסולקאטושוהאדג’י 
רומאריוובבטו, סריסואלהוסקילאצ’י 
ג’ורג’יניו ומאזיניו, ואן-דר-אלסט וגם דה-חרייזה, 
אל אוי לי, עם השם הזה שום שם לא מתחרייזה, 
אז מה אומר אחרי זה, אז מה אומר אחרי זה?! 

דסייבזיגמנטוביץ’ דמייננקו ניקו קלאסן, 
ומג’דיעבדל ראני ושובייר וחוסם חסאן, 
בטיסטה, טרוליו וסימון, 
ופצל רודקסומונזון 
ושיפו לינאקר וגרון, 
מתיאוס וואן ארלה! 

אולי תפסיק לשיר כבר ותלך הביתה אהרל’ה 
מתיאוס 
ואן ארלה 
מתיאוס 
ואן ארלה 
אם לא תפסיק לשיר מיד יהיה כבר מאוחר’לה 
חרלה 
ואן ארלה 
מתיאוס 
ואן ארלה 

רק עוד אדגיש את גדעון טיש את שפיגל שפיגלר שום וקיש 
את גלזר סטלמך וסיני אברוצקיאלקולומברה 
אמיגההרשליקוביץ’ 
פרימו קסטרו בן ברוך וקיקורחמינוביץ’ 
וגוגו מורדכוביץ’ 
נו די כבר! ורוזנבוים 
נו די כבר! ופייגנבוים 
וקרויףגארינצ’ה ופלה 
ואסיים בחודורוב 
כן אסיים בחודורוב 
כן אסיים בחודורוב!! 

 

 
 
 
mcity

mcity

יולי לב

יולי לב

 

 

 

כל מה שקורה בעיר באנר הדר

 

מדורים