השוטר לא הפעיל את הממל”ז - הנהג זוכה
שופטת זיכתה נהג שהואשם כי נהג ב-142 קמ”ש מפני שהשוטר לא הפעיל את הממל”ז בנוהל לילה. לתשומת ליבכם הנהגים
ב-26.2.17 בשעה 5:50 נהג תושב העיר, ברכב מסוג הונדה בכביש מספר 1 ירושלים-תל אביב לכיוון מערב. באותה שעה ניצבה ניידת משטרה בצד הדרך בכיוון נסיעת הנהג, והשוטר, ביצע מדידות מהירות לכלי רכב באמצעות מכשיר ממל"ז (מד מהירות לייזר). המרחק בין השוטר לרכב הנמדד בזמן המדידה היה 244.5 מטרים.
לאחר ביצוע מדידת המהירות נכנס השוטר לניידת, והדביק את הנהג כעבור כקילומטר. השוטר בישר לנהג כי הוא מואשם כי נהג במהירות של 137 קמ"ש – כשהמהירות המותרת היא 90 קמ"ש (במד המהירות נקלט רכב שנסע במהירות של 142 קמ"ש). הנהג הופתע לפשר עצירתו, כפר באשמה, וטען כי לא נסע מעל 80 קמ"ש. לדבריו, הוא מודע לכך שניידת משטרה מבצעת שם אכיפה מדי יום, ומקפיד על מהירות נסיעתו.
הממל"ז לא הופעל על פי נוהל לילה, בניגוד לנוהל הפעלת ממל"ז
הנהג זומן להישפט בבית משפט השלום לתעבורה בירושלים. באמצעות עו"ד חנה דוד כפר הנהג באשמה גם בבית המשפט. עו"ד דוד כפרה בשמו באמינות הפעלת מכשיר הממל"ז, במיומנות המפעיל – השוטר שעצר את הנהג, ובכיול המכשיר. לטענתה, המכשיר לא היה תקין ותחזוקתו במעבדה לא היתה תקינה. בנוסף נטען, כי מכשיר הממל"ז לא הופעל על פי נוהל לילה, למרות שהפעלתו בוצעה 20 דקות לפני זריחת השמש, וזאת בניגוד לנוהל הפעלת ממל"ז.
עוד נטען על ידי עו"ד דוד, כי רכבו של הנהג אינו הרכב הנמדד. לטענתה, קשר העין עם הרכב הנמדד נותק בעיקולי הדרך, מפני שמדובר בכביש המתעקל ימינה – ולכן השוטר לא רשם את מספר הרכב וזיהה אותו רק על פי צבעו והדגם שלו.
על פי דו"ח המשטרה – רכבו של הנאשם נסע בנתיב הרביעי משמאל, בעוד שלטענת עו"ד דוד, הנאשם יצא ממחלף חמד מאבו גוש מאות מטרים לפני מקום המדידה, והיה במגמת השתלבות עם כביש 1 . משכך, כלל לא נסע בנתיב השמאלי אלא בימני, ובמהירות המותרת כחוק.
בעדותו הסביר השוטר, כי לאחר ביצוע המדידה עליו לסגור את דלת הרכב, להניח את הממל"ז, להכניס להילוך, להתבונן במראות ולהתחיל לנסוע אחר רכב הנאשם.
לדבריו, הוא הותיר את הרכב מונע. השוטר הסכים כי נסע אחרי הרכב לאחר שנמדד במהירות של 142 קמ"ש, אך לטענתו – הנאשם בלם למראה הניידת. לטענת השוטר הוא לא ציין זאת בדו"ח מפני שמדובר לשיטתו ב"פעולה אינסטינקטיבית" .
לפי חוות דעת מומחה מטעם הנאשם, שניתנה ע"י חוקר תאונות הדרכים משה ויסמן, פרק הזמן שלוקח לשוטר להתחיל בנסיעה לאחר הנחת הממל"ז הינו לפחות שלוש שניות. מכיוון שהרכב שנתפס בממל"ז נע במהירות של 142 קמ"ש, הוא אמור היה לעבור 39.44 מטרים בשניה, כלומר 118.32 מטרים בשלוש שניות.
לטענת ויסמן, בזמן זה יכול היה השוטר להספיק להתחיל בנסיעה עוד בטרם עבר אותו הרכב הנמדד. עם זאת, לדבריו, מכיוון שהרכב נסע במהירות גבוהה, נוצר מרחק בין הניידת לרכב הנמדד, שלא מאפשר קשר עין בשל העקומה בנסיעה והצמחיה במקום, שהסתירה לשוטר את המשך הדרך.
כבוד השופטת שרית זוכוביצקי-אורי, שדנה בתיק בבית משפט השלום לתעבורה בירושלים, קבעה כי תאורטית היתה אפשרות לשמור על קשר עין עם הרכב הנמדד, והתפנתה לבדיקת הסוגייה האם בפועל במקרה זה אכן השוטר שמר עמו על קשר עין.
"עדותו של הנאשם היתה אותנטית, סדורה ואמינה", קבעה השופטת. "ניכר היה כי האירוע כולו גרם לו לטלטלה", המשיכה, בהתייחס לדבריו כי מאז האירוע הוא שינה לחלוטין את הרגלי נסיעתו, ומרבה לנסוע באוטובוסים.
עוד קבעה השופטת, כי ניתן להניח מניסיון החיים והשכל הישר, כי כביש 1 אינו ריק לחלוטין בשעה 5:50. היא ציינה כי השוטר לא נתן הסבר מניח את הדעת לעובדה שביצע אכיפת יום כשהזריחה היתה רק בשעה 6:10. "לו היו שני שוטרים או שוטר ומתנדב בזמן האכיפה, ניתן היה לקבל את הטענה, לפיה למרות שהאכיפה בוצעה בלילה – השוטר הצליח גם להפעיל את המכשיר וגם לעקוב אחר הרכב הנמדד, מבלי שרשם את מספר הרישוי שלו – והכל תוך הסתמכות על קשר עין רציף בכביש מתעקל", קבעה השופטת.
"העובדה שהנאשם השתלב בכביש מספר 1 מאות מטרים לפני מקום האכיפה, בעוד הרכב הנמדד היה בנתיב הקיצוני השמאלי ביותר מבין 4 נתיבים, מעלה חשש אמיתי לטעות בזיהוי. אין כל סיבה לכך שהנאשם יסטה לנתיב הקיצוני ביותר". יתכן, קבעה השופטת, כי בנסיבות אלה ועל אף הביטחון הרב ששידר השוטר בכישוריו לבצע אכיפה, הוא שגה בתום לב.
"השוטר אכף את העבירה בלילה, ולא קיים את הוראות הנוהל בעניין אכיפת לילה", פסקה השופטת. "גם אם השוטר סמוך ובטוח שלא טעה, לא ניתן לשלול את האפשרות שאירעה טעות אנוש. נוהל ההפעלה בא למנוע ככל הניתן טעות בזיהוי. עצם העובדה שלא נעשה שימוש בנוהל הפעלת לילה הן לגבי תאורת רחוב והן לגבי אתת במכשיר, מעלה את הספק שהתרחשה טעות בזיהוי".
בשל כל זאת, פסקה השופטת, בדיון שנערך בימים אלה - כי המדינה לא עמדה בנטל ההוכחה להוכיח את אשמת הנאשם מעל לכל ספק סביר, ועל כן קבעה כי יש לזכות את הנאשם מחמת הספק.
עו"ד חנה דוד, http://hanna-david.com עוסקת בתחום המשפט הפלילי ובדיני תעבורה הכוללים עבירות מהירות, נהיגה בשכרות, נהיגה תחת השפעת סמים, ביטול פסילות מנהליות, תאונות דרכים, ייצוג נהגים חדשים וניהול תיקי גרימת מוות ברשלנות.
