ראשון לציון בראש מדד שקיפות
ראשון לציון היא אחת משמונה הערים שזכו לציון 100! מדד 2019 הנערך על ידי עמותת שקיפות בינלאומית ישראל – שבי”ל הורחב השנה באופן משמעותי גם לתחומי תכנון ובנייה, חברות עירוניות, רישוי עסקים והון אנושי ברשות וסביבה.
השופטת (בדימוס) נילי ארד, יו"ר עמותת שקיפות בינלאומית ישראל – שבי"ל : "אנו מבקשים באמצעות המדד להעביר את המסר הנוגע לכולנו כאזרחי מדינת ישראל וכנציגי הרשויות המקומיות – והוא מחויבות רשויות השלטון והממשל כלפי הציבור בכללותו, להתנהלות בשקיפות, ולהקפדה על ערכי האתיקה, טוהר המידות והשוויון."
ראשון לציון בראש מדד השקיפות עם ציון 100, כך מפרסמת הבוקר עמותת שקיפות בינלאומית ישראל - שבי"ל המקיימת מזה תשע שנים את מדד השקיפות באתרי הרשויות. השנה הורחב המדד באופן ניכר הכולל 90 קריטריונים תוך מתן דגש מיוחד על מידת השקיפות בתחומי תכנון ובנייה, חברות ועמותות עירוניות, מכרזים, ורישוי עסקים וזאת בנוסף לקריטריונים הנבדקים מדי שנה ובהם פרסום תקציב הרשות, פרוטוקולים מישיבות המועצה, מענקים ותמיכות, ארנונה. במדד 2017 זכתה ראשון לציון 98 והפעם, על אף הרחבת הקריטריונים שיפרה העירייה עוד יותר את השקיפות באתר האינטרנט שלה והשיגה את הציון המושלם.
ראש העירייה, רז קינסטליך: "אמרתי מיומי הראשון בתפקיד שהעירייה, והפעילות בה, תהיה נגישה ושקופה יותר והמדד שמתפרסם כעת מוכיח שאנו פועלים נכון. עיריית ראשון לציון דוגלת בשקיפות ושיתוף הציבור בכל הפעולות שהיא מבצעת. אשמח מאוד אם המהלכים האלו יעודדו יותר תושבים לגלות מעורבות בתהליכים העירוניים".
שמונה הרשויות שהגיעו למקום הראשון השנה במדד וזכו לציון 100 –חולון, כפר סבא, קרית ביאליק, מגדל העמק, ראשון לציון רעננה עכו ועפולה. במקום השני אשדוד בציון 99 ואת המקום השלישי חולקות באר שבע וקריית אונו בציון 97. שלושת הערים הגדולות גם הן בציון גבוה - תל אביב וחיפה עם 95 וירושלים 93.
לעומת זאת הרשויות "החלשות" בהנגשת המידע לציבור באתרים הן: גבעת שמואל עם הציון 79, בת ים שזוכה לציון 78 ואחריהן ראש העין ודימונה עם 77 ו-74 בהתאמה. בתחתית המדד ניצבות טבריה ומעלות תרשיחא בציון 68 וסוגרת את הרשימה קריית ים עם 64 בלבד.
המדד המורחב הוחל על 39 הרשויות אשר במדד 2017 קיבלו ציון בין 80 ל- 100. למרות ההרחבה הניכרת של הקריטריונים במדד, הציון הממוצע של כלל הרשויות עומד על 91. עם זאת ניכרים עדיין פערים לעומת חלק מן הרשויות המקומיות בפריפריה. עם זאת, למרות מגמת השיפור הכללית, נדרש שיפור מהותי בפרסום קוד אתי, הסכמים קואליציונים וטפסי ניגוד עניינים במרבית אתרי הרשויות - פרסומים מהותיים להגברת אמון הציבור בנבחריו. מנהלת המדד היא ד"ר גלית אבידר ובעריכתו הסתייעה בוועדה מייעצת ובראשי העמותה.
ככלל, תוצאות המדד מעידות על השינוי המהותי במודעות של ראשי הרשויות להחלת סטנדרטים של שקיפות בהתנהלות הרשות ונבחריה, ובהנגשת מידע מפורט באתרי האינטרנט שלהן. מסקנה זו מתקבלת בבירור מהשוואת נתוני המדד בשנה זו, לנתוני מדדי השקיפות בשנים קודמות וזאת למרות הרחבת הבדיקה והוספת 33 קריטריונים שנבדקו לראשונה במדד 2019. לשם השוואה העיר טייבה – היחידה מבין הרשויות הערביות במדד, נמצאת במגמת שיפור מתמדת וזוכה השנה לציון 86 לעומת 81 במדד 2017 ולציון 13 במדד 2016. גם העיר חיפה ממשיכה אף היא במגמת השיפור וזכה השנה לציון 95 לעומת 82 במדד 2017.
באירוע השקת המדד קראה השופטת (בדימוס) נילי ארד, יו"ר עמותת שקיפות בינלאומית ישראל – שבי"ל קראה למינוי קבוע של ממונה על שקיפות בכל רשות ואמרה :
" אנו מבקשים באמצעות המדד להעביר את המסר הנוגע לכולנו כאזרחי מדינת ישראל וכנציגי הרשויות המקומיות – והוא מחויבות רשויות השלטון והממשל כלפי הציבור בכללותו, להתנהלות בשקיפות, ולהקפדה על ערכי האתיקה, טוהר המידות והשוויון. במדד 2019 הובררה המודעות שגילו ראשי הרשויות לחשיבות השקיפות ולשיתוף המידע, אך לצד זאת יש לפעול למינוי ממונה שקיפות קבוע בכל רשות אשר במסגרת פעילותו, ירכז את חובת חופש המידע והמצאתו לציבור ואת שיכלול האתר הווירטואלי והמידע שבו, דרך קבע באופן שהציבור ימצא בו כלי נוסף לקשר עם הרשות ועם השירותים עליהם היא מופקדת."
עמותת שקיפות בינלאומית ישראל – שבי"ל נוסדה בשנת 1999 על ידי פרופסור דוב י
