המעגל שחוזר על עצמו: למה אנחנו משחזרים דפוסים במערכות יחסים – ואיך יוצאים מזה?
פלפל רוזנברג אריאלה תספר לכם כל מה שהייתם רוצים לדעת על הסיבות לכך שאנחנו מוצאים את עצמנו שוב באותן תחושות תסכול, ריצוי ועומס מול אנשים שונים. מדוע אנחנו משחזרים את אותם קשרים שפוגעים בנו, ואיך שינוי פנימי אחד עשוי להאיר את כל מעגלי חיינו?
כמעט כולנו מכירים את הרגע המפכח שבו מתעוררת התחושה המוכרת והמכאיבה: "איך שוב הגעתי לאותו המקום?". בין אם מדובר בבן או בת זוג, בבן משפחה או במנהל בעבודה, הדינמיקה חוזרת על עצמה בדיוק מפתיע. אנחנו מוצאים את עצמנו פועלים מאוטומט של ריצוי, מוותרים על הצרכים והרצונות הבסיסיים שלנו, מתקשים להציב גבול ברור, ובעיקר – שוקעים במלכודת ההמתנה המתישה שבה אנו מחכים שהאדם שמולנו ישתנה ויעניק לנו את ההכרה והערך שאנו מייחלים להם.
הסיבה לשחזור הזה אינה מקרית. המוח האנושי נוטה להימשך אל המוכר, גם כשהמוכר הזה כואב ומגביל. דפוס הריצוי והוויתור העצמי נולד לעיתים קרובות כניסיון הישרדותי להבטיח אהבה, שייכות ושקט. למדנו שאם נהיה נוחים, מתחשבים ונבטל את עצמנו – נמנע מעימות או מדחייה. אולם המחיר של הוויתור הזה כבד: שחיקה רגשית, תסכול פנימי הולך ומצטבר, ותחושת בדידות עמוקה בתוך הקשר.
נקודת המפנה אינה מתחילה בניסיון לשנות את האחר – משימה שלרוב נידונה לכישלון – אלא בטרנספורמציה של הקשר העמוק והראשוני ביותר: הקשר שלנו עם עצמנו.
כאשר אנו מתחילים להכיר בערך העצמי שלנו ללא תנאי, לומדים להקשיב לקולנו הפנימי ולכבד את הגבולות והצרכים שלנו, חל שינוי יסודי בכל הסובב אותנו. הצבת גבול אינה מעשה של ריחוק או תוקפנות, אלא מעשה של כבוד עצמי ובהירות. כשאנחנו מפסיקים לבקש אישור חיצוני לקיומנו, התגובות שלנו משתנות: בזוגיות נוצרת אינטימיות כנה ובריאה יותר; מול המשפחה מתפוגגת תחושת האשמה; ובעבודה אנו זוכים להערכה מתוך עוצמה שקטה ונוכחת.
השינוי האמיתי מתחיל ברגע שבו אנו מבינים שהמפתח לשחרור מהדפוסים הישנים נמצא בידיים שלנו, דרך בחירה יומיומית להיות נאמנים לעצמנו.
פלפל רוזנברג אריאלה - חולון: 052-689-2693
