חיפוש
 
לדף הבית >>     הורים וילדים >>

השנה הכי עמוסה בחייו של תינוקכם מתחילה כשהוא נולד

 

בשנה הראשונה לחייו, מתרחשים אצל התינוק תהליכי התפתחות הכולל שינויים רבים: פיזיים, קוגנטיביים, מוטוריים, שפתיים ורגשיים. ההתפתחות הינה תהליך המשכי שקצבו משתנה מתינוק לתינוק, לכן – לא מומלץ לערוך השוואות, כל תינוק והקצב שלו.

 

בשנה הראשונה לחייו, מתרחשים אצל התינוק תהליכי התפתחות הכולל שינויים רבים: פיזיים, קוגנטיביים, מוטוריים, שפתיים ורגשיים. ההתפתחות הינה תהליך המשכי שקצבו משתנה מתינוק לתינוק, לכן – לא מומלץ לערוך השוואות, כל תינוק והקצב שלו.

ההתפתחות קשורה לבשלות המח ושאר מערכות גופו של התינוק. אמנם התינוק נולד עם כל המערכות בגופו, אך הן עדיין אינן בשלות עם לידתו, ויעברו תהליך התפתחות במהלך השנה הראשונה. בחודשים הראשונים לחייו התינוק מופעל ע”י רפלקסים שונים אשר מגינים עליו, כאשר במהלך השנה הראשונה – רובם ייעלמו ויהפכו לתנועה רצונית ומכוונת מטרה.

במהלך שנת החיים הראשונה ישנם שלבי התפתחות שונים כגון זחילה על הגחון, זחילה על 6, זחילה על 4, ישיבה, עמידה, ולעיתים, גם הליכה. ישנם ילדים שמדלגים על חלק מהשלבים ואנו “גאים” בהם, אך חשוב לבדוק מדוע הם מדלגים האם יש סיבה פיזיולוגית לכך שכן הרבה פעמים דילוג על שלבים פוגע בהליכה ו/או ריצה בשלבים מאוחרים יותר.

התינוק לא נולד עם ידע אלא עם יכולת ללמוד. הסביבה היא זאת המאפשרת לו את ההזדמנות ללמוד. ככל שאנו ההורים נספק לתינוקנו סביבה התפתחותית נכונה, מסקרנת ומאתגרת, כך יוכל התינוק לפתח טוב יותר את יכולותיו.

גם ההורה מתפתח ולומד

חשוב לזכור, כי במהלך השנה הזאת, גם אנחנו ההורים צריכים להסתגל לסטטוס החדש, במיוחד אם מדובר בהצטרפות תינוק ראשון למשפחה, אך לא פחות חשוב, אם מדובר בהצטרפות של תינוק נוסף למשפחה. אנחנו צריכים לתת לעצמינו את הזמן להתרגל ולהסתגל לשינוי, שכן זהו שינוי מהותי מקצה לקצה. חשוב מאוד לא לוותר על דו שיח פנימי שלנו עם עצמינו, להבין איפה אנחנו עומדים ביחס לסיטואציה כזו או אחרת, ברגע שנהיה ברורים לעצמינו נוכל להיות ברורים גם לילדינו, ולהעביר את המסר הנכון.

לא פחות חשוב, לזכור , להבין ולקבל את הדו שיח הזוגי. מדובר בזוג הורים שלשניהם החוויה הינה חוויה חדשה, מרגשת, מאתגרת כאחד, וזה ברור וזה בסדר שלכל אחד מהצדדים יהיה את הדיעה שלו, הגבולות שלו, הרצונות שלו. אבל צריך למצוא את השביל הנכון המשלב בין שני העולמות, להבין אותו, לקבל אותו וכך נוכל גם להעביר אותו הלאה לילדינו.

כאמא, וכמדריכת הורים, אני הראשונה שאומר לכם לסמוך על האינטואיציה שלכם, אולם, אני גם הראשונה שאומר לכם, שבמידה ואתם נתקלים בסיטואציה חוזרת ואתם מרגישים כי אין לכם את הכלים להתמודד איתה, והיא גורמת לחילוקי דעות עם בן/בת הזוג, ובינתיים, התינוק/ת מקבע את ההרגלים – דעו שכדאי לפנות לעזרה. ברב המקרים מדובר בניואנסים קטנים שיכולים להפוך את הסיטואציה לקלה יותר להתמודדות.

התפתחות רגשית/ חברתית

תינוק בן יומו, מרגע לידתו, לא יכול להסתדר לבדו וחייב את הסביבה שתמלא את כל צרכיו.  מרגע זה בעצם מ

תחילים להתפתח הקשרים החברתיים הראשונים שלו. הסביבה מספקת לו את צרכיו והוא מתחיל להגיב לקולות ולהבעות פנים של הסביבה. ההתחברות  היא בהתחלה לאנשים המאוד קרובים אליו בדרך כלל אבא ואמא, אולי סבים וסבתות, אבל ההתחברות החברתית היא מאוד מינימלית.

בגילאי 3-4 חודשים, כשיותר אנשים מתקשרים למעגל החברתי ולסביבתו של התינוק, עשויות להתווסף לקשרים החברתיים גם תגובות של פחד, חרדת נטישה. לאט לאט הוא יבין שזה חלק משגרת חייו הפרידות ו”ההופעות” של אנשים חדשים בסביבתו, תחושות אלו ייעלמו והקשרים החברתיים כבר יכללו מעגל גדול יותר של אנשים. אין בגילאים הללו קשרים עם ילדים בגילאים דומים. רוב קשרים החברתיים הם בין התינוק לבין סביבת המבוגרים.

חשוב לזכור:

  1. מצב של חוסר מענה לצרכיו של התינוק בחודשים הראשונים, יכול להביא למצב של חוסר בטחון אצל התינוק ומאוחר יותר חוסר אמון מצידו.
  2. בגילאים מאוחרים יותר (חצי שנה ואילך), אחרי שהתינוק קשור ורגיל לדמויות מסביבו, במידה ויש צורך לקיים פרידות (גן, מטפלת וכ”ו) רצוי שהפרידות תהיינה קצרות תוך כדי העברת מסר של ביטחון ורוגע שהכול בסדר.
  3. בחודשים הראשונים לחייו של התינוק רצוי עד כמה שניתן שהדמויות הסובבות את התינוק תהיינה קבועות, ללא הרבה תחלופה.
  4. לאורך כל חייו ובמיוחד בחודשים הראשונים לחייו, המסר בין אם הוא גלוי ובין אם הוא סמוי העובר לתינוק חייב להיות מסר של בטחון. תחושת בטחון זו תהיה אבן היסוד שעליה תבנה תחושת הבטחון והאמון של התינוק.

התפתחות תקשורתית

הפעולות התקשורתיות הראשונות של התינוק יתבצעו ע”י תקשורת בלתי מילולית כמו מחוות גוף ומבטי עין. לצורך כך התינוק מפתח את היכולת למקד את המבט לעבר דמות המטפלת בו, לזהות צלילים, קולות, אנשים וחפצים.

היכולת התקשורתית המילולית מתפתחת יותר לקראת גיל עשרה חודשים. ההתפתחות השפתית סביב גיל זה מאפשרת לצרף למחוות ולמבטים גם מבעים מילוליים. בשלב הראשון של התקשורת המילולית, התינוק מתחיל לשחק בצלילי השפה, ובסופו של דבר, יגיע עד כדי הרכבת מילים.

כמו בכל תחום המתפתח בשנת החיים הראשונה חשוב להבין שגם כאן רצף ההתפתחות הוא דומה, קצב ההתפתחות הוא שונה.

כמו בכל תחום התפתחותי אחר גם כאן חשובים הגירויים הסביבתיים, אז כן בהחלט, דברו עם התינוק שלכם, שירו לו, השמיעו לו מוסיקה או שירים עם מלל – כל אלה יהפכו עם הזמן לבסיס הקולות אותם יביע.

חשוב לשים לב:

  1. גם בהתפתחות התקשורת אין להשוות בין ההתפתחות התקשורתית של תינוק אחד לאחר.
  2. חשוב לשים לב בחודשים הראשונים לתגובות רפלקסיביות של הזזת עיניים, תגובה לקולות של הסביבה ולחזור שוב ושוב על אותם דברים הגורמים להפעלת הרפלקסים הללו.
  3. כבר מגיל 3-4- חודשים יש לחזור על שמות מהסביבה הקרובה, מילים כמו אמא אבא. לא שהתינוק מיד יתחיל לומר ולהשתמש בהם אבל בהחלט יש זיכרון לצלילים.
  4. על מנת להעשיר את אוצר המילים של הילד בגיל מעט מאוחר יותר ( 9 חודשים והילך), כדאי לעשות שימוש בספרים עם תמונות גדולות. חזרתיות על הפעולות הללו בהחלט מעודדת לימוד של אוצר מילים.

התפתחות התנועה – בשנת החיים הראשונה

ההתפתחות התנועתית מתחילה להתרחש כבר ברחם, בשבוע השביעי שמיני להריון. ההתפתחות התנועתית המוטורית מהווה את הבסיס להתפתחות כל שאר התחומים. בחודשים הראשונים לחייו, הילד מגיב תגובות רפלקסיביות, שלאט לאט הוא שולט בהן והן הופכות להיות תנועות רצוניות. פעילות תנועתית מתפתחת יותר בסביבה עשירה בגירויים וזה אחד מהגורמים החשובים להתפתחות התנועה, מגרה את הדחף, את הרפלקס של התינוק לתנועתיות.

לתינוק יש את הדחף לנוע במרחב, כמובן שבשלב הראשון תוך כדי שכיבה על הגב, אח”כ גם בשכיבה על הבטן ומשם לזחילה, ישיבה, עמידה והליכה.

רצף ההתפתחות התנועתית דומה מילד לילד, אולם קצב ההתפתחות יכול להיות שונה.

0-3 חודשים: בחודשים אלו התינוק פעיל בעיקר כשהוא שוכב על הגב, עוקב אחר צעצוע או דמות שזזה קרוב מול פניו, מפנה ראשו וגופו למשמע קולות מוכרים. מביא את רגליו וידיו לפנים אל מול הגוף. בשכיבה על הבטן מזיז ראש מצד לצד, מתחיל להרים ראש ומניח אותו על האמות.

3-6 חודשים: הרבה יותר שכיבה על הבטן ומשחק, מתחיל להתהפך.

6-10 חודשים: מתחיל להתיישב, מוחא כפיים, זוחל, נאחז ומתחיל להיעמד.

10-12 חודשים: “הליכה” על בירכיו וידיו. מתחיל לפסוע פסיעות ראשונות כשהוא נאחז בחפצים ומשטחים.

כדאי לזכור:

  1. התפתחות התנועה חשובה להתפתחות שאר מערכות הגוף ולכן מאוד חשוב לגרות את התינוק כמה שיותר להגיב בתנועתיות.
  2. חשוב מאוד לזכור ולהבין שגם אם רצף ההתפתחות דומה מתינוק לתינוק, קצב ההתפתחות שונה, אין להשוות בין ילד לילד. בנוסף, תינוק שמתעכב בהתפתחות, חשוב להיות עם יד על הדופק ולבדוק, אולם לא להיכנס לסטרס כשרואים ילד אחר בדיוק בגילו מתפתח מעט יותר.
  3. גם בתנועתיות כמו בהרבה נושאים אחרים, חשוב לשים את התינוק על הבטן בזמן עירות לעודד אימון של הרמת הראש.
  4. אחיזת חפצים מעל קו אמצע, מעודד תנועתיות של גפיים עליונות.

תזונה בשנת החיים הראשונה

טעימות ומעבר למוצקים – איך נתרום להצלחת התהליך?

הגיע הגיל שאפשר להתחיל טעימות , איזו התרגשות! כמה חיכיתם לזה… אתם מדווחים לכל המשפחה שהתינוק/ת מכניס/ה ידיים לפה, מנסה לחטוף ממכם את האוכל מהיד ואתם בטוחים כי התינוק/ת מוכנ/ה לחשיפה למוצקים, לטעימות. המצלמות נשלפות, המשפחה נאספת, אך זה לא הולך… התינוק/ת מוציא/ה עם הלשון את האוכל, סוגר/ת את הפה, מפנה ראש, מסרב/ת לקחת עוד ביס, יש רפלקס הקאה או שלאחר מספר שבועות של הצלחה ואכילה בכיף, התינוק/ת מפסיק/ה לאכול מה שאהב/ה בעבר.

הכרת הסיבות לחוסר שיתוף פעולה והפיתרונות לא רק יתרמו להצלחת התהליך אלא גם יחסכו מכם ההורים תחושות קשות של תסכול, דאגה, הרגשת חוסר אונים וכישלון. כדי שתהיה הצלחה בהאכלה, יש צורך בשיתוף פעולה של התינוק. כדי להשיג את שיתוף הפעולה, צריכים לקחת בחשבון מספר דברים:

זמני ארוחות:

  1. יש להאכיל כאשר התינוק לא מורעב ולא שבע. בייחוד אם מדובר על שלב ה”טעימות”. תינוק מורעב רוצה כאן ועכשיו כמות גדולה של חלב וזה לא הרגע לטעימת מוצקים. תינוק/פעוט שבע לא פנוי כעת לטעימות.
  2. בשלב שלאחר ביסוס ארוחה/פעוטות/ילדים – למצוא את הזמן המתאים באופן אישי להאכלה. לא חייבים להאכיל כאשר זה זמן הארוחה המשפחתית או כי זה הזמן הנוח לנו שיאכל באותו רגע. צריך לכוון בהתאם לזמן הנכון לתינוק/פעוט/ילד לאכול. אם נאכיל מאוחר מידי כי זו השעה שכולם אוכלים – התינוק לא יאכל כי יהיה עייף כבר או שיהיה מורעב ואז ירצה מזונות שלאו דווקא היו אמורים להיות חלק מהארוחה/ממתקים ויביע חוסר סבלנות לשבת לאכול.  אם השעה מוקדמת מידי ואין רעב – אין שיתוף פעולה.

מיומנות אכילה:

הרבה פעמים תינוקות רוצים לקחת לנו את האוכל מהיד, מראים רצון לטעום ולאכול הכול, אך כאשר אנו נותנים להם לטעום הם מוציאים זאת עם הלשון.

עד גיל שישה חודשים יש לתינוקות רפלקס של הוצאת לשון, הוצאת הלשון גורעת מהיכולת לאכול. הרפלקס עובר בסביבות גילאי חצי שנה. פה צריך להבין שלא מדובר בסרבנות אכילה אלא ב”קושי טכני” וכדאי להעזר בסבלנות  עד שיעבור.

דבר נוסף שחשוב להבין הוא שבגיל זה אין מיומנות אכילה. בגיל זה התינוק מסוגל למצוץ, לשאוב והלשון תומכת בפעולה זו. מיומנות אכילת מוצקים היא דבר מורכב ודורשת מהלשון מיומנות שונה ויכולת העברת מזון מצד לצד ועשיית פעולת הלעיסה. זו מיומנות הדורשת הרבה יותר אקטיביות מאשר יניקה/אכילה מבקבוק. כאשר אנו מכניסים מזון מוצק לפה התינוק, אין הוא ממש יודע מה לעשות עם האוכל אשר הוכנס לפיו. חשיפה חוזרת תעזור לתינוק להבין מה הוא צריך לעשות עם המזון שהוכנס לפיו ולפתח מיומנות אכילה.

ככל שתחשפו את התינוק יותר פעמים למוצקים כך תשתפר מיומנות האכילה שלו, התינוק יבין את העניין של בליעה והתעסקות עם אוכל בפה ותוכלו גם להבחין עם הזמן בהעדפות של התינוק למזונות מסוימים, מרקמים וטמפרטורות הגשה. מן הסתם הוא גם יפתח את הפה לקראת הביס הבא.

הגשת מזון במרקם לא מתאים:

המרקם המתאים להתחלת טעימות הנו מרקם מחיתי, חלק, ללא גושים ו”הפתעות”/חתיכות קטנטנות. יחד עם זאת , יש תינוקות אשר מראים סימני הקאה לאחר כל פעם שמוכנסת לפיהם מחית חלקה. הפתרון – הגשת מזון במרקם שונה. במקרים אלו אני ממליצה להגיש מחית עם “הפתעות” , מחית עם חתיכות קטנטנות של המזון, כלומר, מזון שלא טחון באופן מלא למחית. החתיכות בתוך המחית יהיו קטנטנות ונימוחות. יש לבדוק האם התינוק אוהב מרקם זה יותר.   

נסיגה :

שכיח שלאחר המעבר למוצקים יש נסיגה. הרבה פעמים מצליחים להתקדם יפה והתינוק/ת כבר אוכל/ת ארוחה ואולי כבר שתי ארוחות, אך פתאום הם מפסיקים לאכול מוצקים בכלל, מורידים כמויות או שמפסיקים לאכול דבר שאהבו. נסיגה עשויה להתרחש גם בקרב פעוטות וילדים. הרבה פעמים זה קורה על רקע של:

  1. מחלה – תינוק / פעוט / ילד חולה = לא רעב, בדיוק כפי שאנו לא רעבים כאשר אנו חולים. הסיבה לכך – הגוף שומר את האנרגיה לשימוש מערכת החיסון להתמודדות עם המחלה ולא לשימוש לתהליכי עיכול.

בעת מחלה צריך להבין שיש צורך בהתבוננות בחולה – האם הוא חסר אנרגיה או אנרגטי למרות מחלתו. לכבד את הרצון של החולה לאכול או לא ואין לתת בכוח. בימים אלו התמ”ל / הנקה יהיו המזון העיקרי של התינוק והפעוט ואם מדובר בפעוט / ילד – כל מזון שיבחר. העיקר שיכניס קלוריות ונוזל לגופו. בתכלס’ בימים אלו של מחלה חשוב בעיקר לקבל נוזלים. כל קלוריה נוספת זה צ’ופר. חשוב להבין כי לגוף לוקח זמן לחזור לשיגרה, לאיתנו ולכן החזרה לאכילה שהיתה אופיינית קודם לכן עשויה אף לקחת מספר שבועות.

  1. בקיעת השיניים– יש תינוקות שבקיעת השיניים לא תפריע להם בכלל ויש שממש יסבלו מהעניין. חשוב להבין כי בקיעת שיניים יכולה לגרום לסלידה של התינוק מאכילת מוצקים ונסיגה. זה יעבור. לא לתת בכוח. לשחק עם טמפרטורת ההגשה ולהגיש מזון בטמפרטורה קרה.

במצבים של נסיגה בצריכת מוצקים, על רקע בקיעת שיניים, מחלה או כל סיבה אחרת, אפשר לתת מענה על ידי:

  1. שינוי טמפרטורת הגשה. תמצאו כי לתינוק/פעוט העדפה לטמפרטורות שונות.
  2. שינוי טעמים/לעשות שילובים. שחקו עם טעמים. גוונו, תנו להתנסות ולחוות מגוון טעמים.
  3. שינוי מרקמים.

גם אם לתקופה מסוימת תהיה נסיגה ועיקר צריכת המזון יהיה תמ”ל/חלב אם, זה בסדר. כל עוד אתם מבינים כי זה אמור להיות מצב זמני וכי יש מספר דברים שאפשר לעשות, כפי שפורט לעיל.

סקירה התפתחותית לפי חודשים

גיל לידה – שישה שבועות:

זה הזמן של התינוק לחקור את העולם ואת גבולות גופו. הוא יבלה זמן רב בלבהות בחלל. בשלב הזה, המכונה גם “שלב העובר מחוץ לרחם”, התינוק יעדיף להיות במצב עובר בתנוחת ערסול בחיק הוריו.

חשוב לציין כי בשלב הזה אין הדבר נחשב כפינוק אלא כצורך! ויש לאפשר זאת! אולם לקראת גיל שלושה חודשים כבר צריך לשים לב להבחנה בין צורך ובין הרגל לא רצוי/פינוק.

שישה שבועות – שלושה חודשים:

אחוז גבוה מהתינוקות יהיו פחות רגועים בשלב הזה בעיקר אחרי האוכל או במצב שהתינוק ישן והגוף שלו נמצא במנוחה בצורה מאוזנת, וזאת בשל תופעת ה”קוליק” (גזים). הדבר מלווה בכאב ובהרבה אי נוחות. יש תינוקות שיחוו זאת בצורה חזקה יותר ויש תינוקות שיחוו זאת בצורה קלה יותר.

אך יש גם נחת בתקופה הזאת! לאט לאט, יתגלו לנו חצאי חיוך וזאת מכיוון שהתינוק מתחיל לחוות את יכולת הזזת השפתיים ויצירת החיוך. בהתחלה כמו כל דבר ההזזות הללו לא תהיינה רצוניות, אולם לאט לאט הוא יבין אותן וישלוט בהן.

שלושה חודשים – שישה חודשים:

התינוק מתחיל לשלוט לאט לאט בתנועות גופו וללמוד לתפוס חפצים. בשלב הזה, מומלץ מאוד להתחיל לעבוד על אחיזת אמצע, כלומר להניח משחק (טבעת, בובה או כל דבר שהתינוק יכול לתפוס) מעל קו האמצע של הבטן ולגרות את התינוק לאחוז בו ולתפוס את אותו אביזר בשתי ידיו. בהתחלה יהיה לו קשה, אך חשוב לחזור על הפעולה הזו יותר ויותר ולאמן באחיזה זו, מצחיק ככל שזה נשמע, זוהי ההתחלה של אחיזת עפרון בגילאים המאוחרים יותר.

הראייה משתפרת והוא מסוגל כעת לראות עד חצי מטר לפניו בבירור!

ואם לעסוק בנושאים היותר מאתגרים, במהלך השלב הזה קורה גם שלב התפתחותי הנקרא “מרד גיל ארבעה חודשים”, שהוא שלב התפתחותי תקין לחלוטין, תוכלו לשמוע על כך בהרחבה בהדרכות האון ליין שלנו.

שישה חודשים עד תשעה חודשים:

בשלב הזה, נושא תיאום עין יד מפותח יותר, והתינוק מתחיל לאחוז דברים מרצון, כאשר המקום הראשון אליו הוא ייקח אותם – יהיה לפה.

בשלב הזה ניתן כבר לשלב ארוחה אחת ביום של מוצקים.

הכישורים המוטורים מתפתחים מאוד ונראה קפיצה משמעותית מאוד ביכולות המוטוריות.

השפה מתעשרת, פתאום נראה שהתינוק מנסה לחקות הברות שלנו.

יכול להיות שבשלב הזה תתפתח חרדת נטישה (אם היא עדיין לא התפתחה במהלך מרד גיל ארבעה חודשים) – זה חלק מההתפתחות התקינה של התינוק ומה שכדאי לעשות פה זה לנסות לבקש מהסביבה הפחות קרובה לעשות פרידות רכות יותר נעימות יותר, ובעיקר, קצרות יותר.

אצל חלק מהתינוקות נתחיל לראות עמידה תוך אחיזה של דברים, אולם זה יכול להופיע גם בשלב הבא, שוב, רצף ההתפתחות הוא אותו רצף, קצב ההתפתחות שונה!

עשרה חודשים עד שנה:

לרוב בטווח גילאים אלו תתחיל הליכה, אצל המאחרים תתחיל עמידה. התינוק כבר יושב בצורה זקופה.

השפה מתפתחת וההברות לאט לאט הופכות למילים. אוצר המילים גדל למרות שלא תמיד התינוק ידע לבטא אותן. יכולת הביטוי עדיין לא מפותחת מספיק, הילד מבין מילים, הוראות, אבל עדיין לא יכול לבטא אותן. בשלב הזה כבר נראה הרבה יותר חיקוי של הסביבה.

יש לכם עוד שאלות למעין אטיה הדרכת הורים ויעוץ שינה? כנסו!

054-2182170  בקרו באתר שלי

 
 
 
mcity

mcity

יולי לב

יולי לב

 

 

 

כל מה שקורה בעיר באנר הדר

 

מדורים