מנפצת את בועת השתיקה
הלן ברקול מחולון, חירשת מלידה, שבקרוב תסיים קורס יוקרתי למנהלי בתי ספר, החלה לדבר רק בגיל חמש ומאז היא מצליחה להתגבר על המגבלות והקשיים בזכות ניתוח מורכב בגולגולתה. היא הביאה לעולם שלוש בנות בריאות...
הלן ברקול מחולון, בת 43, חירשת מלידה, מצליחה – למרות החירשות איתה נולדה – מאז היותה ילדה ועד היום להתעלם ממגבלתה הבריאותית – וזאת למרות שמעולם לא למדה את שפת הסימנים – ולהצליח בחיים כמו כל אדם אחר: היא עובדת כמחנכת וכרכזת פדגוגית המלמדת בני נוער עם הפרעות ומחלות נפש בבית ספר במרכז הארץ, התחתנה עם בן זוג שומע מקנדה איתו הולידה שלוש בנות בריאות – למרות שמעולם לא שמעה אף אחת מהן בוכה. היא סיימה לימודי תואר ראשון ותואר שני, ובקרוב תסיים קורס יוקרתי להכשרת מנהלי בתי ספר.
הלן זוכרת כיצד בגיל שנה היא שכבה במיטת התינוק, ולפתע נטרקה הדלת. אמה הבחינה שבתה לא מסובבת את ראשה לכיוון הרעש, ומיד קלטה: בתה חירשת. היא נולדה בחולון לשני הורים, שנישאו למרות היותם בני דודים, והרעיפו עליה אהבה וחיזוקים. אחיה הבכור נולד בריא ושומע לחלוטין, אבל היא ואחיה הצעיר נולדו חירשים. כבר מגיל שנתיים החלה להרכיב מכשירי שמיעה ושולבה בגן לילדים חירשים ושומעים, לאחר שלהוריה נאמר שאחוזי השמיעה שלה נמוכים עד מאוד בשל עור התוף הקרוע שלה.
הוריה של הלן סירבו בתוקף שהיא תלמד את שפת הסימנים, "משום שהם חשבו שיהיה נכון יותר עבורי להתאמץ וללמוד לדבר, למרות המגבלה שלי. אף הגה לא יצא מפי בשנים המוקדמות לחיי, ורק בגיל חמש התחלתי לדבר, ואז הבנתי שאני שונה מהאחרים. בגיל חמש ראיתי לראשונה בגן ילדים עם מכשירי שמיעה גדולים וחוטים משתלשלים. גם אני נורא רציתי, כי הבנתי שהם יכולים לשמוע ואני עדיין לא". בזכות מילות האהבה והעידוד הבלתי פוסק שקבלה מהוריה, הצליחה לבנות את קולה הפנימי, מבלי לחשוב שמשהו לא בסדר אצלה.
לכיתה א’ עלתה רק בגיל שבע וחצי, אך השתלבותה בבית ספר רגיל לא הייתה פשוטה. הלן לא הבינה מילה כאשר המורה הסתובבה אל הלוח, התכופפה או כשדברה לאחד התלמידים כשפניה לא היו גלויות לכיוונה. היא נאבקה מדי יום כדי לעמוד בקצב הלמידה, למדה לדבר באמצעות מיח"א (מסגרת חינוכית שיקומית לילדים עם לקות שמיעה), וקיבלה מענה לצורך החברתי בעזרת שמ"ע – מועדון חברתי לכ=E1די שמיעה ולחירשים. החירשות וחייה העמוסים בכאבי לב ובמשברים לא עצרו את הלן מלהתפתח וללמוד, להכיר בסגולותיה המיוחדות, לפרוץ את הגבולות ולהגשים את חלומותיה.
בגיל ההתבגרות הכירה נער מקסים, ושניהם התאהבו זו בזה. הייתה להם שפה משותפת, אך אמו אילצה אותו לנתק איתה את הקשר – בשל היותה חירשת, מבלי שראתה אותה כלל. לקראת הגיוס לצבא, חוותה משבר נוסף כאשר בצה"ל לא הסכימו לגייסה בשל מגבלתה. בגיל 21 היא הקימה בחולון את מועדון "הדרים", שם התנדבה במשך ארבע שנים. הקמת המועדון, שעד היום פועל במימון עיריית חולון ונותן מענה חברתי לסובלים מפיגור קל בגילאי 30-18, היוותה הגשמת חלום עבורה, והקמתו מהיסוד כללה: גיוס כספים, איתור מדריכים, גיוס ורתימת מועצת העיר חולון להכרה בפרויקט זה.
בקנדה, אליה נשלחה על ידי הוריה כדי לשנות אווירה, היא הכירה גבר יהודי שומע שאליו נישאה. הם גרו בקנדה במשך עשר שנים, כולל ניסיון שנמשך ארבע שנים ולא צלח לחיות בארץ. היא סיימה לימודים לתואר ראשון בחינוך מיוחד ומדעי המדינה באוניברסיטת בר-אילן ותואר שני בניהול וארגון מערכות בחינוך בבית ברל. להלן ולבן זוגה נולדו שלש בנות שומעות, והיא גידלה אותן במדינה זרה, רחוקה עם מזג אוויר קר, אנשים ושפה לא מוכרים. בנוסף לכך, תספר הלן על הקושי המשמעותי של גידול שלוש בנותיה. הלן: "למעשה, הן גידלו האחת את השנייה, כי מעולם לא שמעתי בכי של תינוק. לכן כשבתי הקטנה בכתה, אחותה הגדולה הגיעה תמיד אליי למיטה והעירה אותי. כך היה גם עם בתי השלישית. בעלי לא נהג לקום בלילות, ולכן מצאתי את עצמי נעזרת בבנוFAיי, שמיום ליום גילו אחריות וסבלנות רבה לצד תמיכה והבנה".
הלן הצליחה להתגבר על המעבר מעבודתה כמחנכת בישראל לעבודה במערכת החינוך בקנדה. בתחילה העבירה בהתנדבות שיעורים פרטיים בבתי ספר יהודיים, ובהמשך קבלה משרה כמורת עזר ואף הייתה חלק מהנהלת בית הספר. בחלק מעבודתה, היא הקימה מחלקה לחינוך מיוחד, הדריכה מורים, כתבה תכניות לימודים וערכה אבחונים. למרבה מזלה, מנהלת בית הספר הקלידה עבורה את הדברים שנאמרו בישיבות בהן השתתפה. לצד הצלחתה המקצועית והשיפור במצב הכלכלי, היא השתלבה חברתית בקהילה המקומית. הזוגיות שלה קיבלה תפנית חדה, שניהם התגרשו והלן חזרה לארץ עם שלוש בנותיה.
כאשר חזרה לארץ היא הצליחה להתמודד בהצלחה עם המשבר הכלכלי והרגשי. בגיל 40 היא נולדה מחדש – בעקבות ניתוח מורכב שבמהלכו הושתל שבב בגולגולתה, שבזכותו החלה לשמוע לראשונה בחייה ולגלות עולם חדש וזר לחלוטין עבורה. את הניתוח היא עברה לאחר שבמהלך נסיעה עם אחיה הצעיר שי, שעבר ניתוח דומה שהשיב לו את השמיעה באחת מאוזניו, הופתעה מאוד לראותו נוהג ברכב ומשוחח במקביל עם לקוח. ואולם אף אחד לא הכין אותה לרגעים המרגשים שתחווה, כאשר תשמע לראשונה בחייה צלילים כמו: ציוץ ציפורים ברחוב, כפית נופלת על הרצפה ומים זורמים במקלחת. כאשר החלה לשמוע לאחר 40 שנות דממה, הבינה הלן עד כמה הייתה מנותקת וחיה בעצם במעין בועה משל עצמה. לכן להרצאה המרגשת על סיפור חייה המרתק שהיא מעבירה ברחבי הארץ – בדגש על העברת המסר שאפשר לנצח כל קושי וכל מגבלה, היא בחרה לקרוא: "לפרוץ את הבועה".
בשנים האחרונות היא עובדת כמחנכת וכרכזת פדגוגית בחינוך המיוחד בבית ספר במרכז הארץ, בו לומדים בני נוער עם הפרעות ומחלות נפש. בשנה האחרונה היא לומדת בקורF1 הכשרת מנהלים הנקרא "אבני ראשה", אליו התקבלה מבין מאות רבים של מתמודדים. עם סיום הקורס, היא תגשים את חלומה הגדול כאשר תהיה מנהלת בית ספר לחינוך מיוחד. עוד תגלה הלן בראיון איתה כי לו הייתה ניתנת לה בחירה כיצד לחיות את חייה, היא הייתה ללא ספק בוחרת להיוולד מחדש כחירשת, שעטופה באהבה ובאינספור חיזוקים. הלן: "אפשר לחיות עם מגבלה ולהרגיש כמו כולם, למרות שזה דורש מאמץ נוסף. חוץ מזה, הרווחתי כי הכרתי את שני העולמות וקיבלתי כל כך הרבה ממשפחתי, מהקולגות, מהחברים ומהמנהלים בעבודה, ובזכות זה אני מאושרת, מושלמת ושלמה".
